הספדים

קישור לכתבה שפורסמה בעיתון 'קול הכפר' ונכתבה ע"י הנכד אלי שטרן

לחיצה על התמונה או

כאן

תעלה את הכתבה בקובץ פי.די.אף

הספד של משה שקדי, שכן וידיד משפחה

נקרא ביום השלושים מעל מצבת הורי.

לזיכרם!

כל מי שהכיר את עמודי התווך של משפחת ארביב – סוניה וברוך, חיבב אותם והעריך אותם הערכה רבה. הזוג המופלא של סוניה וברוך לא זכו מההפקר.

מקור החיבה וההערכה שלהם, שהם זכות, קשור באופן ברור וישיר לתכונות החיוביות הרבות של האם והאב של משפחת ארביב.

אזכור שתיים מהתכונות החיוביות הבולטות:

א. נתינה לזולת- התכונה הראשונה של בני הזוג היתה נתינה לזולת בכלל ולאנשים במצוקה בפרט. כמה שאדם היה בודד יותר, אומלל יותר, מסכן יותר – סוניה וברוך נותנים לו יותר. לעולם לא אשכח את האישה המסכנה ממול, שישבה על הספסל, וגברת סוניה הביאה לה אוכל, טיפלה בה יום-יום ולא שקטה עד שהיא סודרה בבית אבות. אחד העיסוקים האחרונים בשנים האחרונות של סוניה היה איסוף כסף לנצרכים. למטרות שונות ורבות. לפניה שלה אי אפשר לסרב.

ב. דוגמא אישית היא התכונה הבולטת השניה. סוניה וברוך הצליחו לגדל בנים ובנות לתפארת. הם עשו זאת לא באמצעות הטפת מוסר ולא באמצעות שיטות חינוך מסובכות ומ ורכבות, אלא בזכות הנשק הסודי האמיתי של החינוך – דוגמא אישית. הם לא דיברו על חשיבות העבודה, אלא עבדו במשך שנים רבות בחריצות ובמסירות. הם לא דיברו על הצורך ביחסים בינאישיים טובים, אלא יצרו קשרים עם אנשים רבים. הם לא אמרו מילה רעה אחת על אף אחד.

סוניה וברוך ראו בכל אדם רק את הטוב והחיובי.

בני משפחת שקדי – אלי, יעל, נחמה ומשה, ניזכור את סוניה וברוך יחד עם בני משפחתם הנהדרים – ויחד עם מוקירי זכרם בחיבה.

יהי זיכרם ברוך.

הספד יהודה בן חמו, ראש עירית כפ"ס
27 במאי 2007 , י' סיון תשס"ז

סוניה וברוך ארביב ז"ל

"אשת חיל מי ימצא – אני מצאתי"

אלה היו מילותיו של ברוך ז"ל רק אתמול, עת נפרד מרעייתו האהובה סוניה ז"ל.

בעוד שלילדיו אמר "לא אתן לכם לשבת שבעה פעמיים" והיום, כאילו חזה ברוך את מותו, מלווים אנו אותו בדרכו האחרונה, הדרך אל אשתו סוניה, מנוחתה עדן, להתאחד עימה שוב.

סוניה וברוך גידלו את ילדיהם בתנאים לא פשוטים ואולם, מעולם לא פנו לרווחה ולא ביקשו עזרה או סיוע.

סוניה עמוד התווך של המשפחה דאגה ועשתה לטובת ילדיה, שיגדלו על ערכי היהדות, מוסר, נתינה, חברות ואהבת המולדת. בליבה ובנשמתה שמרה על כל אחד ואחד מהם.

נפלה בחלקי הזכות להכיר את סוניה וברוך ז"ל, אשר היוו לי משענת בעבודתי הציבורית, ולא אחת ניפגשתי איתם ליד ביתם ובאירועים משפחתיים, תמיד ידעו לתמוך, לפרגן ותמיד תמיד בברכת הצלחה, נפרדו דרכינו.

לפני שבוע, עת ביקרתי את סוניה בבית החולים, פקחה את עיניה ושמחתי עד מאוד שזיהתה אותי ואיחלה לי בצלחה בעשייה הציבורית העירונית.

סוניה וברוך ארביב ז"ל, יחסרו לא רק לבני משפחתם, אלא לכל מכריהם ולכל תושבי העיר כפר-סבא.

זכרם לא ימוש מלבנו לעד, תהי נשמתם צרורה בצרור החיים.

ברגשי צער,

יהודה בן חמו – ראש העיר

הספד טובה גלר, רעית זאב גלר ז"ל, ראש עירית כפ"ס 1965-1982

למשפחת ארביב היקרה,

לבנים, לבנות, לנכדים ולנינים של סוניה וברוך ארביב ז"ל

יקירי,

משפחת ארביב היא דוגמא וסמל למשפחה חמה, למשפחה עובדת מכובדת, משפחה שהעבודה וחינוך הילדים היו האור לנתיב חייהם. משפחה שחרטו על דגלם אחווה, אהבה, מסירות וכבוד.

סוניה וברוך ז"ל הקימו משפחה לתפארת, בנים ובנות למופת וכן הדור השלישי ואף הקטנים.

אנשים צנועים היו, הסתפקו במועט והקרינו אופטימיות ואמונה. אמונה בה', אמונה באדם ואמונה במדינה.

כל מי שפגש בסוניה קיבל בנוסף לבירכת השלום, גם ברכה. היתה לה ברכה חמה לכל אדם ואדם.

אשת חיל היתה, דומה שמזמור 'אשת חיל' נכתב ממש בעבורה.

אשה נבונה היתה. כל מי שהכיר אותה ואת כל בני ביתה, כבדם ואהבם בשל תכונותיהם האנושיות והטוב שבהם.

פרידה מאנשים קרובים ויקרים, היא פרידה כואבת ואין נחמה. אולי נחמה פורתא שהוריכם היקרים הלכו לעולמם שכהם אפופים, עטופים ומחובקים באהבתכם אותם, במסירותכם כי רבה, בכבוד שהענקתם להם.

הם הלכו לעולם שכולו טובכשאתם מחבקים, אוהבים וכבר מתגעגעים.

אישי, זאב גלר ז"ל, העריך, הוקיר וכיבד את הוריכם. כהורים, כאזרחים כאוהבי הארץ וכתושבים מכובדים.

אנצור את זכרם של סוניה וברוך היקרים ז"ל בכבוד בהערכה ובהוקרה.

יהא זיכרם ברוך. לא תוסיפו לדאבה עוד. חבל על דאבדין ולא משתכחין.

ברגשי השתתפות,

טובה גלר.

הספד זיוה ופנחס עלז, ידידי המשפחה ואנשי חינוך
21 ביוני 2007 , י' סיון תשס"ז

סוניה ,

כשאומרים 'אמא קוראז'' – ודאי מתכונים אליך.

אם מסורה לילדיה כלביאה לגוריה.

בדירה קטנה גידלו סוניה וברוך את ילדיהם. כולם מחונכים, מנומסים, כל אחד עם מקצוע מקים משפחה לתפארת מתפרנס בכבוד ושומר על מערכת יחסם מופלאה עם בני המשפחה וההורים.

הכתוב:

לך אל הנמלה עצל ראה דרכיה וחכם.. תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה (משלי ו')

נכתב בודאי לסוניה. גם היא, כנמלה, חרוצה, פעילה, עובדת קשה בבית, נוסעת לתל-אביב ומביאה פרטי לבוש

כדי להתפרנס בכבוד. נושאת חבילות וסלים והכל כדי שלילדים לא יחסר דבר.

'אשת חיל מי ימצא, רחוק מפנינים מכרה בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר...צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל' (משלי לא') הימנון תהילה זה לאשת החיל הולם אותך סוניה.

'ביתו זו אישתו' היא ההשקפה המסורתית של עם ישראל על חיי המשפחה. נהלת בתבונה ובאהבה את ביתך ודאגתך לבעלך, לילדייך ונכדייך הינם שם דבר.

יהי זכרך ברוך.

פנחס וזיוה עלז

הספד אברהם ארביב
אח של אבא, נקרא ביום ההלויה של אבא

ברוך יקירי,

מרוב אהבתי אליך, לא נהגתי לקרוא לך בשמך, אפילו בפנייתי אליך בטלפון הייתי אומר לך 'שלום אחי'.

היום, אני פונה אליך בשמך: אחי ברוך היקר.

רק אתמול ליוית את רעייתך סוניה למנוחת עולמים ובשארית כוחך ניצבת מול קיברה הפתוח, זעקת ומיררת בבכי ואמרת:

:אם יש אשת חיל הרי זו את – ואם גבר זכה באשת חיל זה אני"

אין לי הסבר אחר אלא שזו היתה אהבת אמת, יען כי כאשר ביקרת את רעיתך בשכבה בבית חולים, אתה מקבל התקף לב, ובראותך את קבורתה, ליבך מכניע אותך, והראיה, אתה מצטרף אל רעיתך, אשת החיל שכה אהבת.

היום אני מאבד אח יקר, אך לבי עם ילדיך המאבדים את הוריהם ומתייתמים תוך יומיים.

אחי יקירי, נוח לך בשלום ליד רעיתך ונזכור אתכם לעולם כזוג עם אהבת אמת ופטירתכם בפרק זמן כמו צמוד מעידה על כך.

נכון וידוע שאין בעולם חיי נצח, אבל תאמין לי אחי שלכתך מאיתנו מקשה עלי ועל כולנו, כי אתה נשמה טובה ואיש נעים וישר.

ברוך יקר שיהי זכרך ברוך כי אתה ברוך

גב' סוניה ארביב – יקירת הפנימיה
20 ביוני 1994

סוניה – מותיקות עובדי הפנימיה.

למעלה מ-25 שנה עובדת בצוות המטבח כשאת מלווה את הפנימיה בכל שלבי גידולה והתפתחותה.

סוניה את אשת חייל! בנית בית לתפארת כאן ברח' גאולה אולם הפנימיה היתה לך ולמשפחתך בית שני.

אשה לבבית, מלאת שמחת חיים וחכמת חיים, אופטימית, מעורה בחיי הקהילה בכפר סבא ובמדינה.

את, סוניה, יוצרת קשר טוב עם חניכים ועובדים כאחד, ולכולם את מאירה פנים, מקדימה שלום וחיוך ומילות עידוד.

לא פעם נטלת על עצמך תפקידי חינוך, יעוץ ותוכחה כלפי חניכים שלא נהגו כפי שנראה היה לך שראוי להתנהג.

חניכי הפנימיה ועובדיה נחשפו בפנייך בחולשותיהם, כמו גם במידותיהם הטובות ולכולם תמיד את מוצאת לנכון להגיד מילה טובה, אופטימית לבבית.

לחלק מהחניכים והבוגרים משמשת את, סוניה, דמות אמא, סבתא ולנו אנשי הצוות בת משפחה שכל מפגש עמך לבבי, מעודד מעורר תקווה לימים טובים.

מעולם לא התלוננת על קושי בחיים או בעבודה, ולהיפך את אוהבת את העבודה וזו מכבדת אותך. בעמלך תמיד ראית סיפוק ורכשת לעצמך כבוד ודרך ארץ.

עם צאתך לגימלאות, בסוף השנה, הננו מבקשים להודות לך ולציין את תרומתך הרבה והמתמשכת לחיי הפנימיה, בימי קיץ חמים וימי חורף קרים, בימי חג וזיכרון ובהרבה ימי חול ושבתות אפורים וקשים לכולנו.

אנו מבקשים להודות לך על עמל רב ומאמץ ועל היותך עמוד תווך ויסוד איתן מאבני הבניין שבלעדיו הפנימיה לא היתה כפי שהיא.

אנו מאחלים לך ולמשפחתך היפה והמורחבת בריאות טובה ונחת.

תוסיפו לראות בפנימיה ביתכם.

ועל כל אלה אנו מעניקים לך את התואר יקירת הפנימיה.

זמרה קמינסקי עמיאלה גודס דוד מייזלמן

קיץ תשנ"ד